ההרכב התחיל על טהרת העיבודים המודרנים לשירי מסורת תימניים, אך במהרה נוספו לקדירה גם חומרים מקוריים ולאט לאט נוצר סגנון ייחודי, רבגוני ועם זאת מגובש. הסגנון של בינת אל פ’אנק מבוסס בעיקר על השילוב של פאנק)funk( עם מוסיקה תימנית מסורתית, אך מושפע מסגנונות רבים

כמו אפרו- ביט, מוסיקה ים-תיכונית, ג’אז ורוק פסיכדלי-תורכי)!(. לצד הטקסטים התימנים משובצים גם שירי אהבה,שירי מחאה פוליטית, נונסנס בדואי ושירי משוררים. כל הופעה נהפכת במהרה למסיבת ילידים שיבטית עם צלילים, מקצבים, צבעים וריחות שמתאחדים על הציר שמחבר בין צנעא, הארלם ושכונת שערייה שבפתח תקווה.

היצירה של בינת אל פ’אנק משלבת ישן וחדש, לוקאלי ואוניברסלי, מזרח ומערב ומספרת דרך הסיפור האישי שלהם גם את סיפורו של כל אדם בעולם.